הרומן השני של קסטל־בלום, שראה אור ב־1992, הוא אבן דרך בספרות הישראלית, שעדיין לא נכתב כמותו ולא הועם ייחודו הגרוטסקי, כזה שהציג את האימהות מנקודת התצפית של האמא הישראלית, זו שצריכה להגן על הילד וגם להכין אותו לחיים שצפויים לו בעולם הברוטלי שאין לצפות את עתידו. הטירוף הייחודי של הגיבורה האמא קשור בעבותות לפרנויה לאומית.

היא ביקשה ממנו להגיד את האמת, וכשהוא ענה "איזו אמת?" היא ירתה לו בין העיניים. מכאן מתחיל הרומאן הקצר מ־1947 של הסופרת האיטלקייה ממוצא יהודי, שהייתה אז בת 31, והחלה בחקירתם המעמיקה של יחסים משפחתיים בעולם שברירי. יחסיהם של הזוג אינם קיצוניים באלימותם, ועם זאת נמאס לאישה להרגיש זנוחה ושולית.

אסופת סיפורים מאוחרים של הסופרת האמריקאית, שראתה אור לאחר מותה ב־1965. בסיפור שנתן לקובץ את שמו בוגר קולג' טרי, ששואף להיות סופר, מתגורר עם אמו הגזענית, הסנובית והאנטי־אינטלקטואלית בעיר דרומית ומלווה אותה מדי שבוע לאוטובוס, שכבר אינו מחולק לשחורים ולבנים, ומוצא עצמו בתסבוכת אתית קטנה. אין רעים וטובים, רק מגוחכים ומאיימים.

מילוש יליד ליטא זכה בנובל ב־1980 לאחר ששיריו נאסרו לפרסום במדינתו, פולין, והוא מצא מקלט מדיני בארה"ב ולימד בברקלי. קוראות העברית מכירות את תרגומיו המופתיים של דוד וינפלד לשיריו שעוסקים במוסר ובתובנות היסטוריות, באמונה באמת ובמחשבה חופשית. לא פלא שהיה זה הוא שתירגם לפולנית את ספר איוב ואת מגילת תהלים.

הרומן הסמי־אוטוביוגרפי של הסופר הגרמני האנטי־מלחמתי נחשב לרומן המלחמה הגדול ביותר, ומציג את הטראומה של חיילי מלחמת העולם הראשונה וחוסר היכולת שלהם להתחבר מחדש לחיים האזרחיים בשובם לביתם כשהסתיימה. אי־אפשר למחוק מן הזיכרון את המספר שמזכיר לרעו הגוסס ארוחה שחלקו יחד, בעוד שזה בוכה על חיים שהוחמצו.

רומן מלא תשוקה ורחב יריעה שנחלק לשלושה: בראשון נער מקסיקני מצטרף לחבורת משוררים, בשני עשרות מונולוגים ובשלישי חיפוש אחר משוררת. הסופר הצ'יליאני יליד 1953 החל לכתוב פרוזה בשנות ה־40 לחייו וספרו המרהיב מציג את העימות שבין שאיפותיה של האמנות ובין גבולות המציאות. אין זה דור שכשל, אלא המנוע היצירתי המטרטר.

רומן מדע בדיוני מ־1961 מאת הסופר הפולני הסאטירי המצליח, שעוקב אחר צוות של מדענים בתחנת מחקר בניסיונם להבין אינטליגנציה שמחוץ לכדור הארץ, שמתגלה לא כיצור חי אלא כאוקיינוס שמכסה את הפלנטה. הוא עובד לסרט מופת של טרקובסקי, אבל הספר מתנגד לפרשנות אחת, ובעצם מאתגר חשיבה על מה שבני אדם אינם מבינים.

זהו הספר החשוב הראשון של ארנדט, שבו חקרה את הסטאליניזם והנאציזם ככוחות האופל שהפכו את המאה ה־20. שלושת החיבורים שמרכיבים את הספר עוסקים באנטישמיות, אימפריאליזם וטוטליטריות, תוך התחקות אחר התנאים המוקדמים לעליית האנטישמיות באירופה במאה ה־19 עד להופעתה של הגזענות כאידיאולוגיה ויישומה. הטוטליטריזם רודף את החושבים והאמנים ומחליפם בנאמנים צפויים.

רומן המפתח של דור הביט ותרבות הנגד אחרי המלחמה מ־1957, הוא סיפור המסעות הבלתי מתוכננים ונטולי הדאגות של קרואק בארצות־הברית יחד עם חבריו, בני דמותם של בורוז, גינזברג וקסדי, לצלילי מוזיקת ג'אז ומתוך ענן עשן ירוק. טרמפים ומסיבות, עבודות מזדמנות וניסיונות התפכחות מאגוצנטריות, כתובים באמינות שהופכת את קרואק לחבר.

ספרי שר הטבעות זכו למעמד שלהם בשל סיבות רבות; העלילה המותחת, היצורים הקסומים, מערכות היחסים והחברות הנרקמת בין הדמויות וכמובן הטבעת האיקונית שאין בית בעולם שלא שמע עליה. אבל הגדולה של טולקין, היא בראש ובראשנה היכולת לבנות במילים עולם שלם - מהפלך ועד למורדור.

מי שזוכר את הסרט בכיכובם של אמה תומפסון ואנתוני הופקינס, יישלח אל הרומן המאופק והרגיש, שבמרכזו משרת ותיק ומסור באחוזה ליד אוקספורד, שבעקבות חילופי אדונים נזכר באירועים שהתרחשו בבית הלורד הבריטי שבו עבד בשנות ה־20 וה־30, בהם החמצות חייו הגדולות, בעיקר החירות להשתחרר מההיררכיות, לחיות עבור עצמו ולממש את אהבתו.

‍

13 שנים לפני שהתאבד פורסם קובץ הסיפורים המדוד ורב־הרושם הזה, כל סיפור תחת כותרת של יסוד מהטבלה המחזורית. מעט מהסיפורים אינם תיעודיים, אבל ברובם נלמד על חייו של לוי לפני שנשבה באושוויץ ועד לשחרורו בידי הצבא האדום: על משפחתו באיטליה, על התבגרותו, על קשר אחרי המלחמה עם כימאי נאצי.

מרגע שפורסמה ב־1980, הפכה הנובלה של הסופר הדרום אמריקאי לסאטירה מצוטטת בכל מקום שבו מחכים לאויב ברברי שיגיע, בלי לשים לב שהברבריות מצויה כבר עמוק בפנים. לממלכה עלומה מגיע כוח מיוחד כי אומרים שהברברים מתכננים לתקוף בקרוב. כמה מהברברים נתפסים למען יראו וייראו, אבל הציפייה למתקפה מייצרת חורבן פנימי. מוכר?

הרומן רחב היריעה, שהיה מועמד לפרס בוקר בשנת 2001, עוקב אחר בראיוני טאליס שאוהבת לכתוב, אחותה הגדולה ססיליה שסיימה את הלימודים בקיימברידג' ורובי טרנר, בנה של עוזרת הבית של המשפחה, שנשלח לכלא לאחר שמואשם בתקיפה מינית של בת המשפחה. ניסיון לכפר על האשמת שווא ניצב במרכז, אבל גם מחשבה על כוחה של יצירה.

ספרו הנודע ביותר של פרנקל, נוירולוג ופסיכיאטר, יהודי־וינאי, שייסד את תורת הלוגותרפיה למציאת משמעות לחיים. פרנקל כתב את "האדם מחפש משמעות" במשך תשעה ימים רצופים, לאחר שחרורו מאושוויץ. בסופו קבע: אפשר לקחת מאדם את הכל אך לא את זכותו להגדרה עצמית ולקביעת דרכו וגורלו.

הספר הראשון מאת סופרת אישה שזכה בפוליצר, בשנת 1921, מתרחש בסוף המאה ה־19 בחברה הניו־יורקית העשירה והנוקשה, על נימוסיה המלוטשים ותחבולותיה השקטות. צעיר וצעירה מיוחסים וצייתנים מתארסים ומשמחים את האמהות שלהם, והחתן פוזל הצידה. וורטון אינה מגנה את החברה המוכרת לה, רק מתארת אותה על צביעותה והמורדים החצופים שלה.

בעיר אוראן שבאלג'יריה פורצת מגפה קשה. חולדות עולות אל פני השטח ומפיצות אותה, פצעים חמורים מתגלים על אנשים והמוות אורב בכל פינה. פרשנויות רבות ניתנו לאורך השנים לספרו של זוכה פרס הנובל אלבר קאמי, שנכתב בזמן מלחמת העולם השנייה - אבל בין אם מדובר ביצירה אבסורדית, או הומנית העוסקת בתחלואי החברה והכיבוש הנאצי - אין ספק שמדובר בקלאסיקה.

ינינה חובבת השירה והאסטרולוגיה מתבודדת בכפר בגבול פולין־צ'כיה ומתפרנסת כשומרת על בתים ריקים, שאיש לא רוצה להתגורר בהם בחורף. לאחר שכמה מתושבי הכפר נמצאים מתים, היא חוקרת את מותם בהיעדר פעולה משטרתית, וסוברת שבעלי החיים נוקמים בציידים. כמובן שאיש לא מאמין לה. כלת הנובל הרגישה מייצרת מתח ולעולם אינה מטיפה.

לפני שהסדרה של הולו כבשה את המסכים בסערה, היה זה פשוט ספרה של מרגרט אטווד שעורר עניין אצל רבים. במרכז העלילה ניצבת רפובליקה הנשלטת בידי דתיים קיצוניים, שהופכים את הנשים למשרתות במקרה הטוב ולשפחות במקרה הרע - המספקת הצצה מבעיתה לדיסטופיה רחוקה וקרובה בו־זמנית.

לפני שמת בתאונת דרכים בסוף 2001, פירסם הסופר הגרמני־בריטי את יצירתו המורכבת, המלנכולית והייחודית, שבמרכזה קשר דיאלוגי בן שלושה עשורים בין המספר הגרמני, שהיגר לבריטניה, ובין האדריכל אוסטרליץ, שהגיע בסוף שנות ה־30 לבריטניה כפליט מצ'כוסלובקיה שאוימה בידי הנאצים. את הספר מלווים צילומים מסתוריים ומטפוריים שכורכים בין מקומות, אנשים ומצבי נפש.

מן המסמכים החשובים ביותר שנכתבו על תקופת השואה. פרנק, נערה יהודייה ילידת גרמניה, נספתה בשואה בגיל 15 בלבד. בין השנים 1942־1944 כתבה את שעבר עליה ועל משפחתה בדירת המסתור שבה שהו באמסטרדם, מאימת השלטון הנאצי. אחרי מותה הפך היומן לאחת העדויות החשובות בספרות השואה, וסמל לכוחה ולחשיבותה של הכתיבה.

‍

זהו ספרו ה־13 של הסופר הרוסי־אמריקאי, שכתב בשפה האנגלית. הוא פורסם ב־1957 והקנה לו מעמד בארצות־הברית. גיבור הרומן, איש אקדמיה זוטר יליד פטרסבורג בגיל העמידה, שמתגורר ועובד בניו־אינגלנד, מציג בפנינו שבע תמונות מעברו, המוצגות בעושר רב, בהומור ובעדינות. בתוכן הוא מתגלה בפנינו כדמות מתעתעת, חביבה על כל קוראיה.

רומן הביכורים של הסופרת הבריטית מהמוצא הג'מייקני פורסם בתחילת המאה ה־21 והקנה לה תהילה וקהל קוראים נאמן. בסוף מלחמת העולם השנייה נפגשים אנגלי ובנגלי, מתחתנים ומקימים משפחות, וסיפוריהם מעידים על שבריריותה של החברה הרב־תרבותית והרב־דתית, הכאוטית והמנוכרת. סמית המבריקה סאטיריקנית מושחזת שמעוניינת להציג את הזהות הבריטית בעידן הנוכחי.

חיי המעש מנוגדים לחיי העיון, ויש להבחין בין עבודה, שהיא פעילות הכרחית שחוזרת על עצמה ואין לה קץ, ובין מלאכה, שמסתיימת ומייצרת תוצר. הפילוסופית וההיסטוריונית הגרמנית, מן ההוגים החשובים ביותר של המאה הקודמת, מסמנת את שלושת האירועים שסיימו את העידן המודרני: הרפורמציה, המצאת הטלסקופ וגילוי אמריקה, ומתעכבת על הניכור שייצרו.

הבולטת והחשובה במשוררות הישראליות כתבה במשך חמישה עשורים פואטיקה שהלכה והתבהרה מבחינת המשלב הלשוני, אך לעולם לא הייתה חד־ממדית או סנטימנטלית. כאביה של ילדת חוץ יתומה, של אישה צעירה מאוהבת ללא הגשמה, של אם שבנה מורחק ממנה, של אזרחית שמדינתה הפכה את פניה. אחרותה של רביקוביץ מעוררת קרבה מיוחדת.

הסופרת הבריטית כלת הנובל פירסמה את הספר בתחילת שנות ה־60 אך עלילתו מתרחשת כ־20 שנים קודם לכן, והיא מופת של מבנה סיפורי. ארבע מחברות בצבעים שונים, בכל אחת אישה שמבקשת את חירותה היצירתית והקיומית. בלעדי חירות זו, הזהות מתפצלת וטירוף אורב. הגיבורה הסופרת אנה וולף הידהדה בלבבותיהן של קוראותיה כולן.

בלתי נשכח, ראוי ליותר מנובל. פורסם ב־1936 ומגולל את קורותיו של גבר לבן שמגיע לג'פרסון כדי לצבור עוצמה לפני מלחמת האזרחים. הוא משיג מטע מאדמה של ילידים, משתמש בעבדים ולוקח אישה שאמורה להביא יורש. תהפוכות חייו הן בבואה להיחלשותו של הדרום על גזענותו וקללותיו. המשפט הארוך ביותר בספרות - בתוכו.

יממה בחייו של עובד במסילת הרכבת, בּוּרָאנִי יֵדִגֵיי, במרחבי ערבות הסָארוֹזֵק שבקזחסטן, ביום שבו הוא מוביל את ידידו המנוח לקבורה בבית הקברות העתיק לאחר שישים שנה של שלטון סובייטי. ידגיי מהרהר על חייו ונזכר באגדות עם עתיקות מן המסורת הקזחית. זוהי פסגת יצירתו של אייטמטוב, הנחשב לאחד הסופרים החשובים של ארצו קירגיזסטן.

‍

רומן אפיסטולרי מעורר הזדהות מ־1973 ובמרכזו גבר רומאי בן 23 תלוש ומעורער, שעוזב לאנגליה ומותיר מאחור את אמו ואת אחיותיו, את ידידו ובחורה בשם מארה שנכנסה להיריון. סיפוריהם נחשפים באמצעות המכתבים שנשלחים לכתובות השונות שבהן הוא מתגורר בעודו אבוד, בורח מעצמו וחוזר לאמו. הסופרת האיטלקייה היהודייה בשיא כוחה הסיפורי הגאוני.

הספר שהזניק את המאה ה־20 לעידן הפסיכואנליזה, ובו הוצגה התיאוריה על הלא־מודע ביחס לפירוש חלומות. החלומות הם צורות של הגשמת משאלות, ואנליטיקאי אמור להבדיל בין התוכן הגלוי ובין התוכן הסמוי של החלום, שנגלה כחידת־תמונה ולמרות שהוא נראה שטותי וחסר ערך על פני השטח, אחרי פרשנות תתגלה משמעות רבת־ערך.

רומן חד־הבנה ומעורר הזדהות שבמרכזו בניית זהות וחניכה נשית. ציירת ששבה למחוזות ילדותה שבטורונטו לצורך תערוכה רטרוספקטיבית של עבודותיה שמוצגת בה, נזכרת בימי הילדות ובשנות נערותה, בחברותה הקרובה עם בנות שגרמו לה להרגיש חסרת אונים לנוכח דרישותיהן ובריונותן. עין החתול בארנק פלסטיק אדום מחזירה אליה את הזיכרונות שאיבדה ועיבדה.

דרך חברותם של לני וג'ורג', שנודדים ברחבי ארה"ב בחיפוש אחר עבודה, הצליח סטיינבק לתאר כאב של אומה שלמה שמתמודדת עם השפל הגדול. ג'ורג' הוא בחור קטן וחכם, שלוקח את לני גדול הממדים ובעל המוגבלות השכלית תחת חסותו, כשבזכות היחד נראה שהם יכולים להמשיך ולחלום על עתיד טוב יותר - עד לסוף הטרגי.

בשירים שקולים, מחורזים וחידתיים הצליח אלתרמן להפוך למשורר הבולט ביותר בתולדות המדינה. לתואר הזה הוא זכה בעיקר בשל "כוכבים בחוץ", שיצא בשנת 1938, וכלל שירים כמו "עוד חוזר הניגון", "פגישה לאין קץ" שהתוו את הדרך לא רק לשירה בארץ, אלא לעברית בכללותה.

ספרו הראשון שפורסם בשפה האנגלית ב־1950 מתאר את ורשה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ועד תחילת מלחמת העולם השנייה. משפחת סוחרים עשירה עוברת הליך של דעיכה, ואב המשפחה רואה את צאצאיו כדור שפל ונהנתן, ונבגד בידי חברו שבו בטח. זינגר שירטט ביד אמן את המציאות היהודית ברגע של השתנות דרמטית.

ריימונד קארבר, שנולד למשפחת פועלים, התחתן בגיל 19 ובמהרה הפך לאבא - נהג לכתוב על האנשים הפשוטים, אלו שהחיים העירו אותם מהחלום האמריקאי. כך הוא עשה גם בקובץ הסיפורים הזה, ובראשו הסיפור על סקוטי הקטן שלא יזכה לאכול את עוגת יום ההולדת שלו.

‍

הסופרת הדרומית פירסמה את הסיפור הגותי הידוע ביותר שלה ב־1953 ותיארה אותו כ"סיפורה של משפחה בת שש נפשות שנוסעת מג'ורג'יה לפלורידה ובדרך נטבחת בידי אסיר נמלט". בקובץ עשרת הסיפורים בשם זה היא מתבוננת בפיכחון על "חגורת התנ"ך" האמריקאית, בעודה מראה סוגים שונים של אלימות, חמדנות וניצול, שאמורים לגרור שינוי כלשהו.

אוסף השירים מ־1956 של המשורר הביט האמריקאי מציג את תמונת החברה האמריקאית כפי שתפס אותה מסן־פרנסיסקו, אומת התרבות הפופולרית תחת אקלים חולה של ממשל מטיל אימה במהלך המלחמה הקרה. בלב האוסף השיר בן 112 השורות, "יללה", קינה על הרס מיטב המוחות של הדור, וגם "סופרמרקט בקליפורניה" ו"אמריקה" העצובים והביקורתיים.

‍

הרומן השישי של הסופר הבריטי יליד יפן הוא סיפור שמתרחש במציאות חלופית של אנגליה במהלך שנות ה־90, שבה מאושר ומבוצע שיבוט אנושי המוני. בפנימייה בשם הילשם, שבה הילדים נמצאים תחת מעקב, מתבררת לאט לקורא התכלית שלשמה הם מתקיימים ולמה ימותו צעירים. ספר עדין ונוקב, שלא עוסק בעתיד, אלא בהגשמת האנושי.

סדרה מהוללת ונמכרת של שישה רומנים אוטוביוגרפיים מאת סופר נורווגי יליד 1965, הראשון ראה אור בפרוס העשור השני למאה זו, כשהשניים שאחריו כבר נכתבו, והושוו ל"בעקבות הזמן האבוד" של פרוסט בשל העיבוד הסיפורי העדותי ונטול הכבלים לכאורה לזיכרונות ילדות, בהם פרטים שנדמים שגרתיים ולא חשובים. ההיפר־ריאליזם התברר כמרתק וכרלוונטי.

אבי הפסיכואנליזה פיתח שני עקרונות שמעצבים את התפקוד שלנו: עיקרון המציאות ועיקרון העונג. חיבורו מ־1920 התייחס לארוס ולתנטוס, היצירתיות וההרמוניה לעומת ההרס והתוקפנות. פרויד בחן חריגים לכוחו של עיקרון העונג, מניעים שמעבר לו ואת הקשר בינו ובין התנהגות כפייתית. הוא גם התעקש שלמותה המפתיע של בתו סופי אין קשר לכתיבת הספר.

מולוי + מאלון מת + אלושם. שלושה רומנים שנכתבו בצרפתית בידי הסופר האירי הפסימי והקומי, בשנים 1947‑1951, ומתפתחים זה מתוך זה כדי להביע את מורת רוחו של בקט מן המלחמה הגדולה ומחיקת התחושות והזהות שהיא יצרה בבני האדם. "אינני יכול להמשיך הלאה, אני אמשיך הלאה". אלה מילותיה האחרונות של הטרילוגיה.

הרומן האחרון שחיבר קפקא, ושלא הספיק לסיים את כתיבתו, פורסם שנתיים לאחר מותו משחפת בניגוד לרצונו, והוא אפל וסוריאליסטי ומציג ניכור ומערכות ממסדיות שאינן מגיבות לאנושי. הגיבור ק., מודד קרקעות מתוסכל, נשלח לכפר כדי לעבוד בידי אנשי שלטון הפועלים בטירה, ומוצא עצמו בסביבה שחוקיה סתומים לו, בבדידות, בכאב ובכמיהה לחיבור.

ספר הזיכרונות של הסופר האוסטרי היהודי התחיל להיכתב ב־1934, בידיעה שהנאצים ירדפו אותו, והושלם בברזיל ב־1942, יום לפני שהתאבד יחד עם אשתו, אחרי משבר פנימי ותחושת שבר מן המצב באירופה ומעתיד האנושות. צוויג טען שעבודת המחשבה היא חירות אישית ושמחה טהורה. ספרו הוא תיאור גסיסתה של וינה למען הדור הבא.

בספר שיצא לאור ב־2023, אוגדו כל 85 סיפוריה של הסופרת היהודייה־ברזילאית, שהלכה לעולמה ב־1977. דרך הסיפורים הללו, שחלקם תורגמו לראשונה לעברית, יכולים הקוראים להיחשף שוב ושוב למהלך הכתיבתי המזוהה ביותר איתה, היכולת החד־פעמית שלה לשלוף את הדמויות שלה מתוך סיטואציה יומיומית אל עבר חוויה נפשית מטלטלת ואף משנת חיים.

מה כבר לא נאמר על הרומן הנפלא הזה מ־1977, שמתאר סדרה ארוכה של דמויות וקשריהם הסבוכים, העולים ומופיעים מול הקורא באסוציאציות נעדרות תבנית, לכאורה. נאמר שהוא בלתי קריא, שהוא מסורבל — אבל "זכרון דברים", שאף עובד לקולנוע בבימויו של עמוס גיתאי ובכיכובו של אסי דיין בתפקיד הגיבור צזאר, הפך ברבות השנים לרומן פולחן, ולאחד האהובים בספרות הישראלית.

השיר המפעים ביותר של גינזברג, יהודי אמריקאי שהתייתם מאמו באמצע שנות ה־50, החל להיכתב כשהוא חשב על אובדן ומוות במלון בפריז, והושלם בניו־יורק בסוף העשור, כך שבישר למעשה את שנות ה־60, תור הזהב של הביטניקים. נתן זך תירגם יפה את גרסת התיאטרון לשיר, וגילה אלמגור גילמה את אמו של גינזברג.

‍

כלת פרס נובל לספרות, המשוררת הפולנייה ההומניסטית והאירונית, שנולדה לפני כמאה שנים, חיברה שירים פוליטיים בעלי איכות רלוונטית תמידית, שנקראים כמו הברקות קטנות ופשוטות, הכתובות ביובש ואהובות על ידי קהל קוראים שלאו דווקא קורא שירה באופן שגור. יש מורכבות ומרובדות ממנה, אבל היא מיטיבה לשוחח עם קוראיה הנאמנים בגובה העיניים.

‍

קורותיהם של חבורת אמריקאים ואנגלים בשנות ה־30 לחייהם, שהיגרו מארצם לצרפת, ומואסים באורח החיים הפריזאי. ברומן, שנחשב לאחת מיצירות המופת של המינגווי, מתמקד זוכה הנובל בדור האבוד בימים שאחרי מלחמת העולם הראשונה. דרך חיי הבוהמה בפריז ומסעותיהם בספרד, הדמויות מחפשות משמעות בעולם שהתמוטט, ומתמודדות עם תקופה רווית כאב, אהבות ותשוקות.

‍

"לאן הברווזים הולכים כשהאגם קפוא?" שואל הולדן קולפילד, שבורח לניו־יורק אחרי שסולק מהפנימייה. בזכות השאלה הזאת שזכתה לפרשנויות רבות לאורך השנים, שפתו הייחודית של נער זועם וכואב, הסלידה שלו מעולם המבוגרים שמבקש לסגור עליו וגם הקשר הטרגי לרצח של ג'ון לנון — הפך הספר ברבות השנים לשם נרדף לרומן התבגרות.

הרומן ההיסטורי על העלייה השנייה והיישוב היהודי בארץ ישראל התפרסם באמצע שנות ה־40 והציג את עגנון בגדולתו לא רק כמתעד את קולות ואנשי התקופה של העשור הראשון של המאה ביפו ובירושלים, אלא כנובליסט שחושב על תפקידיו של מעשה היצירה הספרותית, והיחסים בין האמן ובין אמנותו. ויש גם כלב בלתי נשכח.

בתחילת שנות ה־40, אחרי שהסופר הארגנטינאי התייתם מאביו והוא עצמו נפגע בראשו וכמעט מת, הוא החל לכתוב סיפורים קצרים ייחודיים במינם, שמתמודדים עם שאלות פילוסופיות ומתמטיות כמו האינסוף וריבוי היקומים. שבילים מתפצלים בכל רגע למולנו, ואנחנו נחליט בכל רגע לאן נלך על פי בחירותינו בעבר, ותוך ניווט בין תחומי הידע.

טייס בצבא צרפת כתב ואייר בצבעי מים בתחילת שנות ה־40 אגדה צנומה, קודרת ושובת לב על אודות נסיך צעיר, בלונדיני ועדין, שמסתובב באסטרואידים שונים, גם בכדור הארץ, ופוגש במבוגרים שמיישבים אותם, אפופים חוסר תוחלת ברובם. מסריו של הסיפור אינם חד־משמעיים, וגם זה מה שהפך אותו לספר אלמותי, לכל הגילים.

הרומן השלישי מ־2008 של מטלון מתחיל דווקא באין קול. האמא חוזרת אחרי 12 שעות עבודה במהירות וכמו מחליקה במהירות כדי להעיר את ליבם של בני הצריף אליה: שלושה ילדים ואב נוטש ושב, שעסוק בהתנגדות לשלטון מפא"י. המארג המשפחתי הנזכר והנידח הזה הפך לעדות ספרותית חשובה וחדשנית של מעמד ושל תקופה.

זה לא שיר שמייצג תנודה בין ייאוש להתפכחות, ממאפייני האדם המודרני. זהו הגילום השירי של המאה ה־20. חמשת חלקיו מייצגים איומים שונים, והאחרון מציע ברמז להתרחק ככל האפשר משגרת מוות איומה. אליוט כתב על אירופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, והעורך שלו עזרא פאונד מחק חלקים רבים כדי להשאירו מבלבל וקצבי.

פרנץ ביברקופף אינו פושע גדול, אבל כשהוא מנסה לצאת מחיי הפשע, הם שואבים אותו שוב. כל זאת בשעה שהנאצים עולים לשלטון ועוול הופך לנורמה חברתית. דבלין יצר רובע ברלינאי ברפובליקת ויימאר בחיות ייחודית לו, תוך מונטאז' בין נקודות תצפית, משלבי לשון ורמיזות, שהפכו אותו לספר פורץ דרך מבחינת הטכניקה הסיפורית.

חמישה חלקים מרכיבים את הרומן העצום הזה, שצריך אולי היה להיות חמישה ספרים, שמאירים זה את זה, אבל ראה אור ב־2004, שנה לאחר שמת הסופר הצ'יליאני, ונועד כירושה לילדיו. אינספור סוגי אלימות מתוארים בספר הזה, ורציחות מסתוריות של נשים צעירות ממעמד נמוך, אבל גם מבקרי ספרות שמחפשים סופר - ואת עצמם.

המבחר המקיף והנחוץ ביותר משיריה של המשוררת פורצת הדרך, הנועזת והייחודית, נערך על ידי הלית ישורון וראה אור ב־1982 לאחר שוולך מתה מסרטן השד והיא רק בת 41. כותרת המבחר תואמת את הפואטיקה המרהיבה, המסנוורת במקוריותה, שמתגלה בתוכו, מניפה של מצבי נפש שוולך מצאה עבורה צבעים ומרקמים, צלילים וציורי לשון.

הפילוסופיה של הלשון השתנתה מרגע שהתפרסם הספר ב־1953, עת הראה הפילוסוף הגרמני שמשחק השפה הוא משחק החיים, ולהשתמש בשפה זה להציג דרך חיים. הספר אינו סדור, אבל טיעוניו בהירים ובתוכם גם משל החיפושית, שמציג את אופיו החברתי של השימוש בשפה, כך ששפה שמתקיימת רק בשביל אדם אחד היא חסרת משמעות.

הספר הצנום מ־1942 המשיך את "הזר" שקדם לו והציג כמסה פילוסופית את חוויית האבסורד שהותירה חותמה על המחשבה המודרנית וזיכתה אותו בנובל. בהנחה שאין לחיים משמעות, האם עדיף כבר להתאבד? בהחלט לא, עלינו למרוד. ואם לא נבין את הקיום הלא־רציונלי למרות שנרצה, איך נחיה עם האבסורד? נהנה מהחירויות שלנו.

זה לא ספר, זה בית ספר ספרותי. פרק, ממייסדי קבוצת אוליפו, שהטילו על עצמם מגבלות משונות בבואם לכתוב, יצר ב־1978 פאזל של חידות ומשחקים שאינו פוגם בקסם היצירה. בניין דירות פריזאי מאכלס חפצים וטיפוסים שונים ממעמדות שונים, וגבר אחד טחון, שהחליט לטייל בעולם ולצייר, אבל ציוריו נידונו שלא להותיר חותם.

הרומן הבלתי גמור שכתב עגנון, ובמרכזו דמותו של ד"ר מנפרד הרבסט, מרצה להיסטוריה ביזנטית באוניברסיטה העברית בירושלים, עולה מגרמניה, הקרוע בין נאמנותו וחיבתו לאשתו, הנריאטה, לבין אהבתו לאחות שירה. עלילת הרומן מתרחשת בירושלים של ימי המרד הערבי הגדול בשנות ה־30 של המאה ה־20, ושזורים בה אירועי אותה תקופה, ובפרט הטרור הערבי ועליית יהודי גרמניה.

פרופ' דיוויד לורי, גרוש בן 52, מאבד את משרתו באוניברסיטה בשל פרשיית אהבים עם סטודנטית. הוא מבקש לו מפלט מפני השערורייה אצל בתו, לוסי, שחיה לבדה בחווה הנידחת שלה ומעבדת אותה בעזרת שכנה, פטרוס, איכר שחור שמניעיו מעורפלים וחשודים. לורי מנסה למצוא את מקומו בסביבה החדשה, אבל יום אחד של אלימות משנה את חייו וחיי בתו בדרכים מפתיעות ומחרידות. "חרפה", שעלילתו מתרחשת בקייפטאון שאחרי ביטול האפרטהייד, הוא דיוקן גבישי מזעזע של דרום־אפריקה לקראת סוף המילניום – חברה מסוכסכת המגששת את דרכה בין מורכבויות גזעיות חדשות, דפוסי מחשבה משתנים וחסר תוחלת.

יוֹסַריאן, האנטי־גיבור המיתולוגי של מלכוד 22, הוא טייס אמריקאי במלחמת העולם השנייה. הוא לא רוצה שהאויבים שלו יהרגו אותו, ולמעשה מכריז: "אני אחיה לנצח או שאמות בעודי מנסה". הרומן בוחן את המצב האבסורד של המלחמה, שמתוך אותו מלכוד פרדוקסלי יוסריאן עושה הכל ההפך ממה שהוא חושב שצריך לעשות, רק כדי לזכות בחייו בחזרה.

אורה, שבנה החייל יוצא למבצע צבאי גדול, בורחת מביתה כדי לא להתענות בציפייה לבשורה הרעה, שאין לה ספק כי תגיע; כסרבנית בשורה אולי בכלל תוכל למנוע אותה ולהציל את בנה. בדרכה אל הגליל היא כמעט חוטפת את אברם, אהוב נעוריה, ובמשך ימים ולילות היא נודדת איתו על פני הארץ, ברגל, ועושה את הדבר היחיד שיש ביכולתה לעשות כדי לגונן על בנה ולתת לו כוח: היא מדברת עליו, היא חיה את סיפור חייו.

"אישה בורחת מבשורה", ספרו הגדול והנודע של דויד גרוסמן, הוא סיפור על שני גברים ואישה ושני בניה, על אהבה ואהבה נכזבת, על חברוּת ורגש ונדיבוּת בין גברים, על הורות ונתינה, ובעיקר על "עבודת המשפחה", המאמץ הכמעט הרואי לקיים את רקמתה העדינה של משפחה בלב האלימות והאימה והחד־פעמיות של המציאות הישראלית. זהו סיפור שמתלכדות בו השבריריות והחרדה של הקיום הישראלי כולו לאלה של תא משפחתי אחד. ובימים אלה הוא מקבל משנה תוקף, כשהמציאות המחרידה מתדפקת על דלתותינו.

רומן התבגרות חודר לב ומעורר מחשבה, שעלילתו מתרחשת בשנות ה־30 של המאה ה־20 במייקום, עיירה מנומנמת בדרום ארצות־הברית, המתמודדת עם משבר מוסרי וערכי, כאשר אחד מתושביה, אפריקאי־אמריקאי, מואשם באונס של צעירה לבנה. גזענותם, אלימותם וצביעותם של תושבי העיירה אינן נעלמות מעיניהם של סקאוט וג'ם פינץ', הילדים גיבורי הספר, שאביהם, עורך הדין אטיקוס פינץ', מתבקש להגן על הנאשם בבית המשפט. זו פסגת יצירתה של הרפר לי, שכתבה סיפורים קצרים שעסקו בגזענות, נושא יוצא דופן באותה תקופה. אחרי הצלחתו המסחררת של הספר, הסתגרה לי ולא פירסמה עוד.

רומן רחב יריעה, המגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק – משפחה של סוחרים עשירים ורמי יחס בגרמניה של המאה ה־19. פרשת שקיעתה האיטית של המשפחה נהפכת בידיו של תומאס מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם – גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגות העידון הרוחני איבדה את רצון החיים. זהו הרומן הראשון של מאן, זוכה פרס הנובל, והוא פורסם בשנת 1901, כשמאן בן 26 בלבד. "בית בודנברוק" נחשב על ידי רבים כיצירה שלכדה בצורה הטובה ביותר את אווירת הבורגנות הגרמנית במאה ה־19, זאת בשל העובדה כי זהו ספר מעבר, המשלב בין הסגנון הריאליסטי של המאה ה־19 והנטורליזם והאינטרטקסטואליות של טון הכתיבה במאה ה־20. הרומן נחשב לאחרון הרומנים הקלאסיים ולאחד הספרים החשובים ביותר בתולדות הספרות הגרמנית.

סיפור הידרדרותה של משפחה קומפסון, אריסטוקרטים דרומיים ותושבי יוקנפטאווה, המחוז שבדה ויליאם פוקנר, באמצעות מונולוגים פנימיים של שלושה אחים: בנג'י המטורלל, "המפגר" שבימינו היה מאובחן כנראה כאוטיסט; קוונטין האינטלקטואל, שנשלח ללמוד בהרווארד; וג'ייסון הציני, האכזר ורודף הכסף והתהילה. חלקו האחרון של הרומן מסופר מנקודת מבט של מספר חיצוני ומתאר את אם הבית השחורה דיסלי ואת התנהלותה בתוך המשפחה. "הקול והזעם", שיצא לאור ב־1929, נחשב לספר הטוב ביותר של ויליאם פוקנר וייתכן ששימש גורם מרכזי בהחלטה להעניק לו את פרס הנובל. הרומן התקבל מיד בהערכה רבה מצד המבקרים שהיללו את השימוש המשוכלל שעושה פוקנר בטכניקת זרם התודעה, והשוו אותו לג'יימס ג'ויס ודוסטוייבסקי.

ספרו החצי אוטוביוגרפי של ז'ורז' פרק, מן הסופרים הנערצים ביותר בצרפת, המורכב משתי עלילות המסופרות לסירוגין, לכאורה בלי כל קשר ביניהן. פרק, קרוב משפחה רחוק של הסופר י.ל. פרץ, נולד בצרפת להורים שהגיעו מפולין. אביו נפצע במלחמת העולם השנייה ומת מפצעיו בשבי הגרמני. אמו לא שבה מאושוויץ. הילד פרק שהה בשנות המלחמה בפנימייה, ואחר כך אצל דודתו. הספר נכתב ב־1975 ובחלקו דיסטופיה על אי שנקרא W ובו משטר טוטליטרי המתבטא בתחרויות ספורט אין־סופיות. העלילה השנייה מכילה תיאורים מקוטעים מילדותו של פרק בתקופת המלחמה.

"מחכים לגודו" המחזה הנודע של סמואל בקט, נכתב בצרפתית והוצג לראשונה בפריז, ב־5 בינואר 1953. המחזה מתאר את קורותיהם של ולדימיר ואסטרגון בעת שהם מחכים לדמות חיצונית בשם "גודו". שתי המערכות של המחזה מקבילות זו לזו, ובכל מערכה נפגשים ולדימיר ואסטרגון ומנסים להעסיק את עצמם בזמן שהם מחכים לגודו. בסוף המחזה הם מתבשרים כי גודו לא יגיע היום אלא מחר. המחזה נחשב לנקודת מפנה בדרמה המערבית המודרנית ונחשב לאחד המחזות המכוננים של תיאטרון האבסורד.

גוסטאב פון אשנבאך, סופר המקדיש את חייו לכתיבה הסוגדת ליופי, נתקף יום אחד בערוב ימיו בתחושה של להט נעורים עורג אל המרחק ונוסע לוונציה. בבית־המלון נתקל מבטו בטַאדְז'וּ, נער פולני יפהפה, ופרץ התשוקה אליו משחרר באיש המסוגף והנזירי נחשול נפשי שלוח רסן, המתגלגל עד לשיא הבלתי נמנע והבלתי נשכח של הנובלה. "מוות בוונציה", שפורסם לראשונה ב־1912, הוא מפסגות הסיפורת של המאה ה־20 והנובלה המפורסמת ביותר של תומאס מאן. הנובלה זכתה לעיבודים רבים, לאופרה, סרטים וסדרת טלוויזיה, ופרשנים מסוימים מצאו בתוכה רמזים לחלקים נסתרים באישיותו של הסופר, רמזים שקיבלו אישוש כשפורסמו יומני הסופר 20 שנה לאחר מותו.

חייו, אהבותיו ובעיקר שנאותיו של פרדינן בארדאמי על רקע מלחמת העולם הראשונה והתהליכים החברתיים והכלכליים שחלו אחריה והחישו את עליית הפאשיזם באירופה. זהו הרומן הראשון של הסופר הצרפתי לואי־פרדינן סלין, שיצא לאור בשנת 1932, והוא מבוסס במידה רבה על פרקים מחייו של הסופר, בימי מלחמת העולם הראשונה ובשני העשורים לאחר מכן. זהו ספר אנטי־מלחמתי מובהק. רומן שהוא קריאת תיגר אדירה על החברה המודרנית, על אימי מלחמותיה, על אי־הצדק והניכור והבדידות שבה, ועל גורלו של האדם בכלל, ש"חייו הם חתיכת אור שנגמרת בתוך הלילה".

סיפור אהבתם הנכזבת של הירשל ובלומה על רקע הקהילה היהודית, בעיר קטנה במזרח אירופה. הרומן של עגנון ראה אור בשנת 1935, ונחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית. בלומה, קרובת משפחה ענייה ויתומה, באה לגור בביתם של הסוחר ברוך מאיר הורביץ ורעייתו צירל. הירשל, בנם של בני הזוג, מתאהב בה אך אימו השתלטנית והתקיפה מתנגדת לקשר בין השניים ומחליטה להשיאו למינה בת העשירים. הירשל המתוסכל מנסה להדחיק את רגשותיו ויצריו העזים, וייסוריו גורמים לו לאיבוד שפיותו. לאחר תקופת החלמה והולדת בנו חוזרים חייו לכאורה למסלולם, אך רק לכאורה. ביד אמן טווה עגנון את סיפור ההרס של שני הבתים: בית הוריו של הירשל, שהממון הוא יסוד קיומו; וביתו של הירשל, שעם הזמן הולך ונעשה דומה להוריו, ואין האהבה שורה במעונו.

"אישה אינה נולדת אישה — היא נעשית אישה". במילים האלה מתמצתת אולי סימון דה בובואר את אחד הספרים החשובים במאבק לזכויות נשים. 'המין השני', שנחשב ליצירה מז'ורית בפילוסופיה הפמיניסטית, מוכר כיום גם כנקודת הפתיחה של הפמיניזם של הגל השני, והוא משפיע וממשיך להדהד גם בימינו אלה.

לצד שיריה, שהקנו לה מעמד של אחת הכותבות הבולטות והמסקרנות באמצע המאה ה־20, פלאת זכתה להכרה בזכות הרומן היחיד שכתבה, "פעמון הזכוכית". הספר יצא לאור בבריטניה בשנת 1963 תחת שם העט "ויקטוריה לוקאס". מדובר ברומן מפתח, המבוסס ככל הנראה על אירועים מחייה של המחברת ועל ההתמודדות שלה עם דיכאון קליני. עלילת הרומן נפתחת בתחילת התמחותה של הגיבורה, אסתר גרינווד, ככותבת במגזין אופנה נחשב בניו־יורק. פלאת התאבדה כחודש לאחר צאת המהדורה הראשונה של הספר בבריטניה, והספר פורסם בשמה ב־1967, וראה אור לראשונה בארה"ב ארבע שנים לאחר מכן.

במשך כ־20 שנה עבד פרננדו פסואה על "ספר האי־נחת". זהו אוסף של קטעי פרוזה הנע בין יומן אינטימי לתיאורי גוף ורגשות, הרהורים מטפיזיים, מחשבות על ספרות ואמנות וחדירה למעמקי נפשו של הכותב. פסואה מתבונן פנימה ומגלה שהנפש היא העולם היחיד הקיים, עולם של חושים וזיכרונות, תובנות וחלקי זהות, רגשות ומחשבות. יצירתו של פסואה מדהימה בהיקפה ובעומקה, והיא כובשת לעצמה מקום מרכזי בתרבות העולם.

אב ובן הולכים לבדם לאורך כביש בין־מדינתי באמריקה החרוכה. דבר לא זע בנוף פרט לאפר המתפזר ברוח. אין להם דבר פרט לבגדים הבלויים שלגופם, עגלת סופרמרקט מקרטעת, אקדח טעון בשני כדורים והאחד את השני. הדרך הוא סיפור מסע פוסט־אפוקליפטי שֶׁקול נבואי תנ"כי מהדהד.

מחדש השפה, עורך ומכנס ספר האגדה, סופר, מסאי, מו"ל – אבל ראש לכל משורר. ביאליק מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה השפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי". בקובץ שיריו כמה מן היצירות הנצחיות כמו "על השחיטה", "בעיר ההרגה" ועוד.

איניד למברט, אשת משפחה מודאגת, מנסה להתעלם מכל הבעיות של בני משפחתה ולקבץ אותם לחג מולד אחרון וחמים בבית המשפחה. דרכם של בני למברט לשם תהיה רצופה דרמות אישיות ואסונות מבדחים. "התיקונים" מתאר מציאות אמריקאית שעולה על כל דמיון, ועם זאת היא מדויקת עד אחרון פרטיה.

‍

ספרו המונומנטלי של עמוס עוז, סיפורו כילד בירושלים המנדטורית, דרך הכרזת העצמאות ועד לימי התבגרותו בקיבוץ. זהו סיפור על ילד שאיבד את אמו, אבל יותר מכך של שרידי חברה שיצאה מן התופת וההשמדה באירופה ובאה להקים בית בישראל.

בסדרת הרומנים הנפוליטניים שלה אלנה פרנטה מעלה דיוקן עשיר ומטלטל של שתי ילדות אינטליגנטיות, אלנה ("לנו") גרקו, ורפאלה ("לילה") צ'רולו, מילדותן ועד בגרותן והזדקנותן, כשהן מנסות לבנות חיים טובים לעצמן בתוך התרבות האלימה של מקום הולדתן – שכונה ענייה בפאתי נאפולי, איטליה.

הספר שהצליח לתאר את עידן הג'אז, שנות ה־20 הסוערות ותרבות השפע בארה"ב. ניק קארוויי, אדם צעיר שמתחיל קריירה כסוחר באיגרות חוב, עובר להתגורר בסמיכות לעשיר מסתורי בשם ג'יי גטסבי, הנוהג לערוך מסיבות פאר שנמשכות ימים, ומתיידד עימו.

"חיי נישואין" הוא הרומן העברי הראשון העוסק ביחסים סאדו־מאזוכיסטיים בין גבר יהודי לאישה נוצרייה. רודולף גורדוויל, האנטי־גיבור של הרומן, משוטט בעיר וינה וממצה את העונג מן הסבל בחיי הנישואים עם הברונית תיאה. הרומן שהיה חריג לתקופתו (סוף שנות ה־20), נהפך לאחד הספרים המרכזיים של הפרוזה העברית המודרנית כשנדפס בנוסח חדש ב־1986.

הנס קסטורפ, בורגני צעיר, נוסע לבקר את בן דודו החולה בשחפת בבית ההבראה של דאבוס שבהרי שווייץ, אך נשאר במקום שבע שנים ולוקה אף הוא במחלה. ברומן המונומנטלי הזה מבטא תומאס מאן את הלכי הרוח של אירופה החולה והמנוונת של סוף המאה ה־19 וראשית המאה ה־20.

ספרו הנודע של פרימו לוי על אודות החוויות האישיות, מאסרו ועבודתו בכפייה במחנה אושוויץ בתקופת השואה. הספר יצא לאור באיטלקית בנובמבר 1947, והוא נכתב מתוך דחף לתת עדות לזוועות שביצעו הנאצים במחנה בתהליך השמדת היהודים והאנשים האחרים בשואה.

"גברת דאלוויי אמרה שהיא תקנה את הפרחים בעצמה". זהו אולי אחד ממשפטי הפתיחה המוכרים ביותר בספרות במאה ה־20, והמשכו מלא מחשבותיה ופעולותיה של אישה אחת, קלריסה דאלוויי, במהלך יום אחד בחייה.

מישל וברונו הם שני אחים למחצה שנולדים בשנות ה־50 ומתבגרים עם המאה ה־20, החברה הצרכנית והפורנוגרפיה. החלקיקים האלמנטריים הוא הרומן השני של מישל וולבק שהציב אותו כדמות הפרובוקטיבית והחשובה של הספרות הצרפתית העכשווית.

פורסם בעברית גם תחת הכותרת "השטן במוסקבה", נכתב בשנות ה־30 וראה אור בסוף שנות ה־60, כשלושה עשורים לאחר שמת בולגקוב. נחשב לגולת הכותרת של יצירתו, מתכתב עם אגדת פאוסט ונע בין סאטירה חריפה על הנתינים הסובייטים החשדנים והמסואבים ובין מחשבה מקורית על הקרבה, ובתוכם קריאה מחודשת של כתבי הקודש הנוצרים.

‍

יותר מכל ספר אחר של בורחס, "בדיונות" הוא זה שעליו נבנה פרסומו העולמי, ושבזכותו מוזכר שמו של הסופר הארגנטינאי בנשימה אחת עם גדולי הסופרים במאה ה־20. קובץ הסיפורים, שראה אור לראשונה ב־1944, נקרא בנשימה עצורה ומבליט את כוחו הספרותי.

ספרו הידוע ביותר של נבוקוב, שראה אור בשנת 1955. הרומן עוסק באהבתו הפדופילית של גבר מבוגר לילדה בת 12, והוא מעין רומן בלשי במהופך – מתחילתו ידוע לנו כי המספר יושב במעצר לקראת משפט בעוון רצח, ועל הקורא לנסות ולגלות את זהותו של הנרצח.

"ברור לי שהאישה תשנה את צורתו של הרומן", מצהירה וירג'יניה וולף בפרק הרביעי של "חדר משלך", וסוללת דרך לכותבות הבאות אחריה במסה שנחשבת בעיני רבים לאחד החיבורים הפמיניסטיים החשובים שנוצרו אי פעם.

קורותיה של שושלת בואנדיה המתגוררת בעיירה האגדית מקונדו בקולומביה, על פני כמאה שנה. במקביל לשינויים ולתמורות בחייהם של בני המשפחה, הספר עוקב כבדרך אגב אחר השינויים הדרמטיים בקולומביה עצמה. בכתיבה מופלאה, השייכת לזרם הריאליזם המאגי, מצליח מארקס ליצור עולם ומלואו.

הסופרת שמזוהה יותר מכל עם זרם התודעה, באחד הרומנים היפים והכואבים שפורסם לראשונה ב־1927 בשלושה חלקים. הראשון שבו משפחת רמזי הגדולה מבלה את חופשת הקיץ לפני מלחמת העולם הראשונה; השני, מגולל את קורות המשפחה ואנגליה בתקופה שלאחר מכן; והשלישי שבו הדמויות שנותרו יוצאות למסע אל המגדלור.

רומן היסטורי שעלילתו העיקרית מתרחשת במלחמת העולם השנייה, והוא בנוי במקביל לתקופה ההיסטורית שבין תחילת המאה ה־20 עד לשנת 1967. במרכזו של הרומן הנהדר הזה עומד ילד בשם אוּזֶפֶה, שנולד מאונס של אלמנה איטלקייה חצי יהודייה בידי חייל גרמני מזדמן שנהרג זמן מועט לאחר מכן.

פסגת יצירתה של טוני מוריסון, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1993, המביאה את סיפורה של סֶתָּ'ה, אם שחורה צעירה שנמלטה ב־1856 מעבדות ונעצרה לאחר שהרגה את אחד מילדיה ונכשלה בניסיון להרוג את האחרים, כדי שלא יילקחו לאחוזה שממנה ברחה וגורלם יהיה כגורלה.

הגלגול הוא אולי סיפורו הקצר הנודע ביותר של פרנץ קפקא, מחשובי הסופרים במאה ה־20, המתחקה אחר גרגור סמסא שמתעורר בוקר אחד בצורתו של מקק ענק. אך גם סיפורים אחרים קנו לסופר היהודי־צ'כי תהילת עולם, כ"רופא כפרי", "התבוננות", "במושבת העונשין", "אמן הצום" ו"יוזפינה או עַם העכברים".

כיום הביטוי "האח הגדול" נפוץ ומוכר לכל, אך ב־1949 – השנה שבה טבע אורוול את המושג בספרו המופתי – הוא עדיין לא היה מטבע לשון. בספר מתאר אורוול חיים המתנהלים תחת שלטון טוטליטרי קיצוני. והרומן מהווה ביקורת פוליטית חריפה על המשטר הקומוניסטי בברית־המועצות ועל טוטליטריזם בכלל, אך גם מסרים מוסריים, פסיכולוגיים וסוציולוגיים.

הנובלה הקצרה, אך הדחוסה, של קאמי שראתה אור ב־1942 מגוללת בגוף ראשון את קורותיו של מרסו, מתיישב צרפתי החי באלג'יריה הצרפתית ומתפרנס מעבודה כפקיד. זמן לא רב לאחר ההלוויה של אמו הזקנה, מרסו רוצח גבר ערבי אנונימי בחוף ים. זהו מן הביטויים הספרותיים הגדולים ביותר לתורת האקזיסטנציאליזם.

ג'ויס לא שיער שספרו המונומנטלי יהפוך לספר פולחן, שיזכה ליום חג בינלאומי, 16 ביוני – היום שבו מתרחשת כל עלילת הסיפור – שכן הוצאתו לאור של "יוליסס", על 841 העמודים שבו (במהדורה העברית), הייתה כרוכה בשורה של מאבקים משפטיים. במרכזו סיפורו של לאופולד בלום, וקורותיהם של אחדים מתושבי דבלין, ביום אחד של שנת 1904.

הפרויקט המונומנטלי של הסופר הצרפתי, מרסל פרוסט, שפורסם על פני שבעה כרכים והפך במרוצת השנים לאחד הפסגות של הפרוזה המודרנית. כ־3,000 עמודים, שבמרכזם הגיבור הראשי הוא הזיכרון האנושי, שבו הכל נשמר, מתעבד ומתפרש. פרוסט מת לפני שהספיק לעבור על הטיוטות והתיקונים לספריו המאוחרים, ושלושת האחרונים פורסמו לאחר מותו.

סיפורו של יוזף ק' שנעצר ומואשם על לא עוול בכפו ביום שבו מלאו לו שלושים. קפקא לא השלים את הרומן הגדול שלו, שנכתב בין השנים 1914‑1915, והוא פורסם על ידי מקס ברוד אחרי מותו של המחבר. אבל מאז פורסם, הפך המשפט ליצירת מופת, מהגדולות והנקראות שנכתבו במאה ה־20 ולפסגת "הסגנון הקפקאי".