מה נשתנה?

סקר "ידיעות אחרונות" ו"המכון לחירות ואחריות" של אוניברסיטת רייכמן חושף איך נראים חיינו בשנה האחרונה

נדב איל
פורסם:
22.4.24
מוסף חג | פסח תשפ״ד

איך מרגישים הישראלים של אחרי 7 באוקטובר? לפי הסקר הזה, משתוללות בהם התחושות בעוצמה. הם לא ישנים בלילה. אין להם אמון בכלל בממשלה. אבל יש להם אמון בצה"ל, והם גאים מאוד להיות ישראלים. למעשה, מבין כל 14 השאלות המופיעות בעמודים אלה, זו השאלה שזכתה לקונצנזוס הנרחב ביותר: 87% מהישראלים חשים גאווה באזרחותם בערב חג הפסח הזה, בהם 61% מהישראלים הערבים. זהו נתון מדהים, אבל הוא לא צריך להסתיר את התמונה הקשה שמשתקפת מהסקר, שנערך בידי "המכון לחירות ואחריות" באוניברסיטת רייכמן.

לא פחות מחמישית מהאוכלוסייה אומרת כי שקלה את עזיבת הארץ. אצל מצביעי מרכז ושמאל - קצת יותר שקלו, ובקרב אנשי ימין, הרבה פחות. אך התמונה ברורה למדי. יהודים, ערבים, שמאל, מרכז וימין סבורים שהמדינה נמצאת בסכנה קיומית. זו השאלה שלגביה יש את השיעור הנמוך ביותר של הבדלים בתוך האוכלוסייה: למעלה משישה מכל עשרה ישראלים סבורים שישראל תחת איום של השמדה בימים אלה. כששואלים מה האיום הגדול ביותר לקיום המדינה, ההבדלים ברורים ומובהקים: עבור הימין זה איראן וארגוני הטרור והפילוג בעם. לא, עונים במרכז ובשמאל, האיום הכי גדול הוא איכות המנהיגים הפוליטיים שלנו (דהיינו נתניהו וממשלתו), לאחר מכן הפילוג בעם ואיראן וארגוני הטרור. בקרב מצביעי ימין, איכות המנהיגים הפוליטיים היא כמעט לא פקטור. במסגרת טעות הדגימה.

98% משיעור המצביעים במרכז ובשמאל חסרי אמון כלפי הממשלה הזו; אבל גם בקרב אנשי ימין מדובר בכ־66%. צה"ל, למרות הכישלון של ההתרעה, ההרתעה והביצועים ב־7 באוקטובר, הוא צוק איתן עבור הציבור. אין כמעט שוני בין מצביעי ימין למרכז ושמאל כאן: כולם נעים בין 77% ל־80% תמיכה. כדאי שראש הממשלה נתניהו יביט בנתונים האלה; די ברור על מי הציבור יטיל את האחריות אם המלחמה תסתיים בהחמצת המטרות, למרות הקורבן הכבד. זה לא יהיה על צה"ל.

אתם לא ישנים בלילה טוב מאז שחמאס פצח במתקפה הג'נוסיידית שלו? זה מובן, ואתם לא לבד. כך גם שישה־שבעה מכל עשרה ישראלים. שבעה מכל עשרה אומרים שהם סובלים מחרדה גדולה יותר. אצל הציבור הערבי המצב טוב יותר: רק חמישה מכל עשרה מדווחים על עלייה במפלס החרדה. 27% אומרים שהם פחות חרדים; אצל היהודים כמעט אין כאלה. 12% מהעונים לסקר אמרו שפנו לעזרה נפשית. אם גוזרים מכך לאוכלוסייה, מדובר על למעלה ממיליון בני אדם. כמה ישיבות ממשלה הוקדשו לשיקום מערך הנפש בישראל? לטיפול במדינה שלמה שנמצאת בפוסט־טראומה? אפס בדיוק. לא רחוק מציון האמון שמקבלת הממשלה ממילא.

ישראל שלפני 7 באוקטובר הייתה מדינה שהולכת לכיוון שמרני, ימני ודתי יותר. בחברה היהודית וגם הערבית. המלחמה רק חיזקה את המגמות הללו. אנשים משנים את עמדותיהם ימינה, והדברים ניכרים בתוצאות כאן. כ־56%, ללא הבדל בין ימין, מרכז ושמאל, סבורים שהסיכוי להסכם מדיני עם הפלסטינים פחת. הערבים מעט יותר אופטימיים: שם יש אפילו 22% שסבורים שהאפשרות לפשרה מדינית אף גדלה בגלל המלחמה. הפנייה לאמונה דתית התחזקה: פי שלושה ישראלים מרגישים שאמונתם התחזקה לעומת אלה שחשים שהיא נחלשה בגלל האסון הגדול שפקד את כולנו. האמונה התחזקה בעיקר בציבור הערבי ואצל מצביעי הימין; במרכז־שמאל אין שינוי ניכר. והדברים נכונים גם למסורת הדתית; במרכז ובשמאל יש יותר היחלשות בזיקה למסורת, בפער קטן, בשעה שאצל הימין והערבים יש התחזקות משמעותית.

בחג החירות הזה ניכרים המתח ותחושות המצוקה של ישראלים, יחד עם הרצון להתאחד סביב מה שאפשר: גאווה בזהות, הכוח המגן, שהוא צה"ל, וחוסר האמון בממשלה. דמיינו לעצמכם איך היו נראות התוצאות עם מנהיגות יוזמתית, מאחדת, משנה סדרי עולם. כזו שהייתה הופכת את המלחמה לרגע של לידה מחדש לזהות, אחדות ותחושת המשמעות של אזרחי הארץ הזו. הישראלים רוצים שיגידו להם, ויבטיחו להם, ויפעלו, כדי שיהיה פה טוב. הם מחכים.

באיזו מידה יש לך אמון בממשלה?

85% מכלל המשיבים הם בעלי אמון מועט או חסרי אמון בכלל בממשלת ישראל. ובחלוקה לגושים: 66% ממצביעי הימין לא ממש מאמינים בממשלת ישראל, לעומת 98% מקרב מצביעי המרכז־שמאל.

באיזו‭ ‬מידה‭ ‬יש‭ ‬לך‭ ‬אמון‭ ‬בצה‭"‬ל‭?‬

למרות אירועי 7 באוקטובר, 76% מכלל המשיבים מביעים אמון בצה"ל. בקרב היהודים שהשתתפו במדגם, מידת האמון בצה"ל מגיעה ל־84%, לעומת 36% בלבד בקרב הערבים.

האם את/ה גאה להיות ישראלי/ת?

אזרחי ישראלי חוששים לקיום המדינה, חרדים יותר ברמה האישית, ועדיין הרוב המכריע גאה להיות ישראלי. 97% ממצביעי הימין גאים להיות ישראלים, 13% יותר ממצביעי המרכז־שמאל. בקרב הערבים, 61% גאים להיות ישראלים.

האם לדעתך מדינת ישראל נמצאת בימים אלו בסכנה קיומית?

כאן הנתונים כמעט זהים בין כלל המשיבים - ימין, שמאל, ערבים, יהודים. מעל 60% בכל אחד מהמגזרים סבורים שמדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית. מה שמלמד על תחושת חשש קולקטיבית לבית.

איזה מהבאים מהווה איום חמור יותר עבור מדינת ישראל?

45% ממצביעי הימין שהשיבו לסקר סבורים שאיראן וארגוני הטרור הם האיום החמור ביותר לישראל. בקרב מצביעי המרכז־שמאל האיום החמור ביותר (36%) הוא איכות המנהיגים הפוליטיים. זאת לעומת הפילוג בעם (38%) בקרב המשיבים הערבים.

האם העמדות הפוליטיות שלך השתנו מאז אירועי 7 באוקטובר  ופרוץ המלחמה בעזה?

עמדותיהם הפוליטיות של יותר משליש מכלל המשיבים השתנו בחצי השנה האחרונה. 28% ממצביעי הימין נעו ימינה יותר ממה שהיו קודם. בקרב מצביעי המרכז־שמאל 14% נעו לימין, 14% למרכז, ו־9% לשמאל.

האם עמדתך בנוגע לסיכוי להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים השתנתה מאז אירועי 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה בעזה?

בסוגיה הזו אין הבדל גדול בין מצביעי הימין למרכז־שמאל. בקרב הערבים במדגם, 37% מאמינים פחות בסיכוי להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים, לעומת 22% שדווקא מאמינים יותר.

האם את/ה או מי מבני משפחתך פניתם לקבל סיוע בתחום בריאות הנפש בעקבות אירועי התקופה האחרונה?

גם כאן אין הבדל בין מצביעי ימין למרכז־שמאל. אחד מתוך שמונה לערך, שהשתתפו בסקר, השיבו שהוא או מישהו מבני משפחתו פנה לסיוע בתחום בריאות הנפש בעקבות אירועי התקופה האחרונה.

האם אירועי 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה בעזה השפיעו על השינה שלך?

תוצאות הסקר מדהימות, וחוצות מגזרים. רובנו, ולא משנה מי אנחנו או למי מצביעים, ישנים פחות טוב בחצי השנה האחרונה. בקרב מצביעי המרכז־שמאל 70% דיווחו שהם ישנים פחות טוב. גם בקרב מצביעי הימין הרוב הגדול, 64%, השיבו שהשינה שלהם רעה יותר.

האם אירועי 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה בעזה השפיעו על רמת החרדה שלך?

הרגשנו את זה, כמעט כולנו. וגם כאן התוצאות חד־משמעיות, ללא הבדל בין מצביעי הימין־שמאל־מרכז. מבין היהודים 73% דיווחו על חרדה גדולה יותר בחצי השנה האחרונה, לעומת 48% יותר בקרב הערבים.

האם האמונה שלך באלוהים או בהשגחה עליונה כלשהי השתנתה מאז אירועי 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה בעזה?

לטלטלה שחווינו השלכות מרחיקות לכת בתחום שבין האדם ואלוהיו. כ־30% ממצביעי הימין השיבו שהם מאמינים יותר בחצי השנה האחרונה (בדומה לערבי ישראל – 27%), לעומת 11% ממצביעי המרכז־שמאל.
בשאלה דומה נוספת ששאלנו: 19% מכלל המשיבים השיבו שהזיקה שלהם למסורת הדתית התחזקה בחצי השנה האחרונה, לעומת 8% שהשיבו שנחלשה.

האם מאז אירועי 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה בעזה את/ה ובני משפחתך הקרובה שקלתם לעזוב את ישראל ולהגר למדינה אחרת?

כאן קיים פער משמעותי למדי בין שני צידי המתרס הפוליטי: 11% מבין מצביעי הימין שהשתתפו בסקר השיבו ששקלו לעזוב את ישראל, לעומת 26% (יותר מכפול) מקרב מצביעי המרכז־שמאל.

האם בעקבות אירועי 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה בעזה פעלת באופן כלשהו כדי להוציא רישיון נשק?

ושוב, פער משמעותי בין ימין לשמאל: 19% מבין מצביעי הימין השיבו שפעלו להוציא רישיון נשק. כמעט כפול ממצביעי המרכז־שמאל, ש־10% מהם פעלו להוצאת רישיון נשק (בקרב הערבים במדגם: 8% השיבו בחיוב).

האם איבדת אדם קרוב באירועי 7 באוקטובר או בעקבות הלחימה המתנהלת מאז?

נתון שמלמד על היקפי האובדן, במעגלים רבים כל כך בחברה הישראלית. אחד מכל שמונה משתתפים בסקר השיב שאיבד אדם קרוב.

"הישראלים חוששים", אומר פרופ' אסיף אפרת, מ"מ ראש "המכון לחירות ואחריות" של אוניברסיטת רייכמן, על ממצאי הסקר. "אף שמומחי הביטחון יסכימו שחמאס ואפילו חיזבאללה אינם מאיימים על עצם קיומה של ישראל, כמעט שני שלישים מהציבור סבורים שהמדינה עומדת בפני סכנה קיומית, ולחשש הכבד הזה יש השלכות.

"לממצאי הסקר משמעויות מרחיקות לכת לגבי דמותה וחוסנה של ישראל ולגבי אופייה הדמוקרטי. ציבור מפוחד הוא ציבור שמוכן לקבל סטייה מעקרונות הדמוקרטיה והגבלה של זכויות יסוד למען הביטחון. ציבור מפוחד הוא ציבור שהשסעים בו הולכים ומעמיקים. תהליך הריפוי של מדינת ישראל יחייב אותנו להיחלץ מטראומת 7 באוקטובר ולהתגבר על הפחד".

סקר "ידיעות אחרונות" ו"המכון לחירות ואחריות" בוצע על ידי חברת iPanel, בקרב 804 משיבים, בין 1 ל־3 באפריל.